הבקשות והרקע העובדתי
1. לפניי שתי בקשות למתן צווי מניעה זמניים, שהוגשו הדדית על-ידי קבלן ועל-ידי קבלן המשנה - האחד כנגד השני, בעניין סכסוך שנתגלע ביניהם אודות הזכות לבצע עבודות בנייה עבור יזם.
2. להלן הרקע העובדתי להגשת הבקשות:
ביום 12.12.06 נחתם הסכם בין החברה להקמת זיכרון קדושים בע"מ (משיבה 2 בבש"א 1796/08; להלן - היזם), לבין החברה הקבלנית ע' אליאס בע"מ (המבקשת בבש"א 1787/08 ומשיבה 1 בבש"א 1796/08; להלן - הקבלן), לביצוע עבודות בניית שלד של מלון דירות, על-ידי הקבלן עבור היזם, בפרויקט הידוע כ"פרויקט פנינת חמד", כנגד שכר קבלני בסכום של כ-22 מליון ש"ח (נספחים א ו-ב לבקשה בבש"א 1787/08; להלן - ההסכם).
ביום 5.2.07 התקשר הקבלן בהסכם קבלנות משנה עם קבלן משנה - החברה הקבלנית הייסם כרוף חברה קבלנית 2005 בע"מ (משיבה 1 בבש"א 1787/08 והמבקשת בבש"א 1796/08; להלן - קבלן המשנה), לפיו התחייב קבלן המשנה לבצע חלק ניכר מהעבודות בפרויקט עבור הקבלן, כנגד שכר קבלני בסך של כ-16 מליון ש"ח (נספח ג' לבקשה בבש"א 1787/08; להלן - הסכם קבלנות המשנה). מנהלה של החברה קבלנית המשנה, היית'ם (הייסם) כרוף (משיב 2 בבקשה בבש"א 1787/08), חתם באותו מועד על ערבות אישית להבטחת מילוי התחייבויותיה של החברה (נספח ד').
בין הקבלן לבין היזם נתגלעה מחלוקת בעניין קיום החוזה, וכל צד הטיל את האשם בהפרתו על משנהו.
בשלב מסוים, ביום 16.10.07, התחייב היזם בכתב כלפי קבלן המשנה, כי במקרה של מחלוקת בינו לבין הקבלן, יעביר ישירות לקבלן המשנה את התשלומים שיאושרו על-ידי הגוף המפקח, זאת על בסיס הסכם קבלנות המשנה (נספח ד' לבקשה בבש"א 1796/08).
ביום 12.12.08, נוכח אי-העברת תשלומים מהיזם, הודיע הקבלן על עיכוב ביצוע המשך העבודות, ונעל את שער הכניסה לפרויקט לשם הבטחת זכות העיכבון העומדת לו על-פי ההסכם.
ביום 14.2.08 נכרת הסכם זיכרון דברים בין היזם לבין קבלן המשנה (נספח י' לבקשה בבש"א 1787/08; להלן - זיכרון הדברים). בזיכרון הדברים הצהיר היזם, בין-השאר, כי הקבלן הפסיק את עבודתו באתר, וכי בכוונתו לבטל את ההסכם עמו. על-רקע האמור, הוסכם בזיכרון הדברים, כי היזם מזמין את ביצוע עבודות השלד ישירות מקבלן המשנה, זאת תמורת תשלום שיעמוד על 92.5% מהסכום שנקבע בהסכם המקורי שבין היזם לקבלן. כן נקבע בזיכרון הדברים הסדר תשלום לקבלן המשנה בגין עבודות שביצע עד לאותו מועד.
ביום 20.2.08 שלח היזם לקבלן הודעה על ביטול ההסכם עמו (נספח ה לבקשה בבש"א 1796/08), זאת בגין שורה של טרוניות (אי-הענות להוראות מפקח, ביצוע רשלני, הפסקת העבודות והתנהלות שלא בתום לב). בהודעת הביטול הדגיש היזם, כי הוא מודיע על הפסקת ההתקשרות לצמיתות, זאת גם בהתאם לסעיף 45.1 להסכם, שבו הוענק לו שיקול דעת בלעדי להפסיק את ההתקשרות הצמיתה עם הקבלן בכל עת ולהעביר את ביצוע העבודה לקבלן אחר.
פועלים מטעם קבלן המשנה נכנסו לאתר ביום 19.2.08 לשם המשך ביצוע עבודות הבנייה, זאת לאחר חודשיים של הפסקת העבודות.
ביום 21.2.08, הגיש הקבלן בקשה לבית-משפט זה, בתיק בש"א 1655/08, שבגדרה עתר, בין-השאר, למתן סעד זמני, שיאסור על היזם לעשות כל פעולה שיש בה כדי לפגוע בזכות העיכבון של הקבלן בנכס. לבקשת הקבלן ניתן באותו מועד צו ארעי במעמד צד אחד.
משלמד הקבלן ביום 25.2.08, מעיון בתגובת קבלן המשנה בבש"א 1655/08, על קיומו של זכרון הדברים מיום 14.2.08 שנכרת בין היזם לבין קבלן המשנה, שלח מיידית לאחרון הודעה על ביטול הסכם קבלנות המשנה נוכח הפרתו בהפרה יסודית (נספח י"א לבש"א 1787/08).
בדיון שהתקיים ביום 26.2.08 בבש"א 1655/08 (לפני כב' השופטת כנפי-שטייניץ) במעמד שני הצדדים, הגיעו הקבלן והיזם להסכם, לפיו המהנדס אחי קליין ימונה כבורר בין היזם לבין הקבלן ביחס לכלל המחלוקות שביניהם, כי בשלב ראשון ידון הבורר בתביעת הקבלן לתשלום חשבונות מאושרים ועבודות שבוצעו עד ליום 14.12.07, וכי עם תשלום הסכום שייקבע בפסק-הדין החלקי של הבורר תפקע זכות העיכבון של הקבלן בנכס, וכפועל יוצא - יפקע צו המניעה הזמני שניתן (נספח ט' לבקשה בבש"א 1787/08). הקבלן התנגד להצעת קבלן המשנה, להצטרף לבוררות, ועמד על כך שהבוררות תתקיים רק בינו לבין היזם.
בהליך הבוררות בין היזם לבין הקבלן, ניתנה ביום 4.3.08 על-ידי הבורר אחי קליין, החלטת ביניים הקובעת, בין-השאר, כי על היזם לשלם מיידית לקבלן בגין החשבונות שהגיש, ועד כולל חודש 10/2007, סך של 659,841 ש"ח, ולהפקיד ערבות בנקאית לטובת הקבלן בסך 300,000 ש"ח, וכי לאחר ביצוע האמור ייפקעו צו המניעה הזמני שניתן על-ידי בית-המשפט וכן כל זכות עיכבון של הקבלן.
הבקשה בבש"א 1787/08
3. את הבקשה בבש"א 1787/08 הגיש הקבלן רק נגד קבלן המשנה, והוא נמנע מלצרף בה כמשיב את היזם, שעמו הועבר הסכסוך לבוררות.
הקבלן עותר לסעד זמני שימנע מקבלן המשנה להתקשר עם היזם בחוזה לביצוע עבודות בפרויקט, להימצא באתר ולבצע בו עבודות כלשהן. עוד עותר הקבלן למתן צו זמני שיחייב את קבלן המשנה להציג לו את המסמכים שהוחלפו בינו לבין היזם בעניין הפרויקט, וכן מבקש הוא כי בא-כוחו ימונה ככונס נכסים זמני שיוכל לתפוס את המסמכים המבוקשים. לטענת הקבלן, בחתימת זיכרון הדברים בין היזם לבין קבלן המשנה, הפר האחרון, בהפרה יסודית, את הסכם קבלנות המשנה, והפר היזם, בהפרה יסודית, את הסכם ההתקשרות שביניהם. לגרסתו, קבלן המשנה גם ביצע כלפיו עוולות בנזיקין: עוולת גזל (ניסיון לגזילת זכויות חוזיות של הקבלן כלפי היזם, וניסיון לגזול זכויות קנייניות שיש לקבלן בפרויקט מכוח זכות העיכבון), ועוולת גרם הפרת חוזה (בכך שקבלן המשנה גרם, על-פי הנטען, ליזם להפר את החוזה עם הקבלן). הקבלן טוען, כי צווי המניעה המבוקשים חיוניים לסיכול האפשרות לפיה קבלן המשנה ימשיך במעשי גזל נוספים כלפיו מכוח זיכרון הדברים ובדרך של נטילת כספי הקבלן ישירות מהיזם, וכי צו תפיסת המסמכים דרוש למניעת העלמת מסמכים. ב"כ הקבלן הבהיר במהלך הדיון, כי אינו מבקש בגדרה של הבקשה זו לאסור על היזם להתקשר עם קבלן אחר, שכן יבקש סעד זה במסגרת הליך הבוררות. בהקשר זה הדגיש, כי הסעד מכוון רק כלפי קבלן המשנה, לבל יתקשר עם היזם, זאת מחמת עוולת הגזל שביצע כלפיו. משנשאל ב"כ היזם, במהלך הדיון בבקשה, האם הוא מבקש לצרף את היזם כמשיב לבקשתו, השיב בשלילה, ושב והבהיר כי הצו "מצומצם ביותר" (כלשונו), ומכוון אך כנגד קבלן המשנה.
4. קבלן המשנה העלה בתגובתו לבקשת הקבלן שלל של טענות כנגד הבקשה. הוא טען, כי היה זה הקבלן שפעל בחוסר תום לב בקיום החוזים - הן החוזה העיקרי עם היזם והן חוזה קבלנות המשנה, בכך שגרם לקריסת הפרויקט ולנזקים לקבלן המשנה אשר ביצע את מירב העבודות בנכס כולו ולא קיבל את התמורה לכך. לטענתו, הקבלן מבקש להפיק רווח מעבודות שביצע קבלן המשנה, זאת באמצעות מימוש זכות העיכבון הנטענת. עוד טען קבלן המשנה, כי משבחר הקבלן להעביר הסכסוך בכל המחלוקות שבינו לבין היזם לבוררות, הוא מנוע מלעקוף את הליך הבוררות בבקשה לסעדים זמניים בעניינה של אותה מחלוקת. בנוסף טען קבלן המשנה, כי סיכויי התביעה העתידית של הקבלן קלושים, וכי מאזן הנוחות נוטה לדחיית הבקשה - הן בעניין ביצוע העבודות, והן לגבי תפיסת המסמכים המבוקשים.